th+03:00_בPMIDTE_מאי+0300RמאיPMIDT
    Notice: Undefined offset: 1 in /home/ביו-CARE/public_html/templates/shaper_helix3/html/com_k2/templates/ssw/item.php on line 43
    נכתב ע"י 

    תופעות סניטריות קשות בעקבות רעידות האדמה בנפאל / מאת ד"ר דן בראל מנהל מקצועי בחברת ביו-CARE יועצים

    דרג פריט זה
    (0 הצבעות)

    אסון רעידת האדמה בנפאל שהתרחש בחודש שעבר לא נגמר. קורבנות רבים כפי הנראה צפויים להמשיך ולהיגבות בשל השלכותיו הבריאותיות העתידיות. אסונות טבע כדוגמת צונאמי, שיטפונות, בצורת, סופות ורעידות אדמה קטלו מיליוני בני אדם מאז תום מלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה מלמדת כי הרס התשתיות ותנאי הקיום הקשים שבהם חיו השורדים באסונות הללו הובילו פעמים רבות להתפרצויות של מחלות זיהומיות ואף מגפות. זאת ועוד, במחקרים שבדקו את השפעת האסונות על הופעת מגפות התברר כי היציבות הכלכלית ורמת התשתיות השפיעו ישירות על הסיכון לתחלואה המונית. בעוד באירופה, ארצות הברית ויפן לא נרשמו מגפות בעקבות אסונות טבע ב-30 השנים האחרונות, הרי שבדרום מזרח אסיה ובאפריקה המגפות לרוב לא מאחרות לפרוץ. שכן, מדינות עניות חשופות להן יותר בשל הקושי הכלכלי לשקם את המבנים והתשתיות.

     

    כעת, בנפאל, האסון יצר אתגר מורכב לרשויות הבריאות המקומיות ולארגוני הבריאות הבינלאומיים שהגיעו לסייע. בשל התמוטטות המבנים הוקמו מחנות ארעיים שתורמים גם הם לפגיעה בתנאים סניטריים בסיסיים כגון מחסור בשירותים נקיים, אי פינוי הביוב הרב וכמויות הפסולת, עלייה בחרקים מעבירי המחלות, קרקע מזוהמת שהגשמים עלולים להעביר את הזיהומים שבה לאזורים נרחבים, למאגרי מים או לגידולים חקלאיים. בנוסף, הרס מערכות הביוב במשולב עם מים באיכות מיקרוביאלית ירודה מלכתחילה העלה מאוד את הסיכון לעלייתם לפני הקרקע ולהתפרצות מגפות הנגרמות ממים מזוהמים כגון טיפוס הבטן, צהבת זיהומית מסוג A, וכולרה – המגפה שממנה גורמי הבריאות והאוכלוסייה חוששים ביותר. חשש זה מוצדק. במסגרת הערכת הסיכונים שנערכת לאחר כל אסון טבע, אחד הגורמים שנלקחים בחשבון הוא נוכחות חיידקים באוכלוסייה בתקופה שקדמה לאסון, כדי לראות מה הסיכוי שהוא עדיין קיים באזור. אחד החיידקים האלה הפעם הוא ויבריו כולרה - מחולל זיהום מעיים ששורד זמן רב במים, וכך עובר בהם ובמזון (כגון ירקות שהושקו במים מזוהמים או מאכלי ים) אל האדם, וממנו בחזרה אל מערכת הביוב, וגורם לשלשולים והקאות חמורים שעלולים להביא לאיבוד נוזלים מסיבי עד כדי מוות.

     

    מדי שנה חולים בכולרה בעולם שלושה-חמישה מיליוני בני אדם, ומתוכם: מאה אלף מתים. נפאל היא חבל ארץ אנדמי לכולרה, כמו כל תת-היבשת ההודית, כלומר: קיימים בה שיעורי תחלואה נמוכים וקבועים, מכיוון שהחיידק ויבריו כולרה קיים בסביבתה באופן קבוע ומתפרץ אחת לתקופה. התפרצות הכולרה הראשונה המדווחת בנפאל התרחשה בשנת 1823 ומאז כמעט מדי שנה הכולרה פוגעת במדינה. בשנת 2010 למשל חלה התפרצות שבה חלו 30 אלף תושבים ו-700 מתו. ואז, חיילים נפאלים שנשלחו באותה עת להאיטי שנפגעה מרעידת אדמה, שחלקם נשאו את החיידק ללא סימני מחלה (בדומה למחצית מהחולים בכולרה), ועקב סילוק בלתי נאות של שפכי המחנה הצבאי שלהם, העבירו את חיידק הכולרה לתושבי האיטי וגרמו לאחת ממגפות הכולרה הקשות ביבשת אמריקה מאז ומעולם, שנמשכת עד היום.

     

    באופן קבוע, מדי עונת המונסון הגשומה שנמשכת מיוני ועד אוקטובר (אז כמויות הגשמים הגדולות שוטפות את הרחובות וסוחפות איתן את כל הזוהמה, ומזהמות גם את מאגרי המים והתוצרת החקלאית) מתפרצת הכולרה בנפאל ופוגעת בכמה מאות תושבים. כעת, מכיוון שעונת המונסון בפתח, הסיכון להידבקות בכולרה של תושבי נפאל, ובעיקר אלו החיים במחנות הארעיים, גבוה יותר מתמיד. השילוב של מי גשמים, סחף, סביבה מזוהמת וביוב פרוץ עלול להוביל לתחלואה מוגברת, שעלולה להתפשט גם לשכנותיה של נפאל (בעיקר הודו), היכן שתנאי ההיגיינה ירודים מלכתחילה.

     

    הסיכון הבריאותי לנפאל ושכנותיה הוא כאמור לא רק כולרה. תנאי הקיום הקשים במחנות הפליטים יוצרים זיהום נרחב בסביבתם וידועים כמעלים את הסיכון להתפרצויות של מחלות נוספות, ובהן גם כאלו המועברות דרך מערכת הנשימה, כמו שחפת, חצבת, דיפתריה, שעלת ודלקת קרום המוח (באזורים צפופים, לחים ובלתי מאווררים זיהומים הפוגעים במערכת הנשימה עוברים בקלות דרך רסיסי רוק) או כאלו שמועברות דרך יתושים, כגון מלריה.

     

    בעבר ביקשו רשויות וארגוני הבריאות והאוכלוסיות הנפגעות את קבורתם המידית של ההרוגים מאסונות הטבע כדי למנוע הפצת מחלות. ההתייחסות לגופות כאל סיכון בריאותי מידי היא היסטורית ואף דתית. בימי הביניים נהגו לעתים צבאות הצרים על עיר להשליך גופות של חולים כדי להפיץ מחלות ולפגוע בעמידות הנצורים. אך הרוגים באסונות הטבע, אם היו בריאים לפני מותם, אינם מפיצים מחלות. החיים והשורדים הם אלו העלולים להפיצן. על כן, המשימה העיקרית של רשויות וארגוני הבריאות כעת, לאחר הטיפול בפצועים, היא לתחזק את המחנות הארעיים, לשקם את מערכי התברואה ובהם את תשתיות הביוב, לספק מי שתייה נקיים לתושבים וערכות פשוטות לטיהור מים, ולחסן את האוכלוסייה נגד שלל המחלות שעלולות להתפרץ, ובעיקר כולרה. כך אולי יוכלו למנוע מוות המוני נוסף בנפאל הפגועה.

     

    ד"ר דן בראל הוא מיקרוביולוג והיסטוריון של הרפואה, מחבר הספר "רוח רעה - מגפות הכולרה והתפתחות הרפואה בא"י בשלהי התקופה העות'מאנית"

    facebook.png

    פרטי התקשרות

    כתובת: ת.ד 6061, פתח תקוה
    טלפון: 03-9216430
    פקס: 03-7602047
    דוא'ל: office@bcr.co.il

    Please publish modules in offcanvas position.

    facebook_page_plugin
    logo.png
    אימייל
    טלפון